קטגוריית משחקים
משחקים פסיכו-דידקטיים מבוססי תקשורת לא אלימה: קריאת שם לרגשות, פירוק קונפליקטים, הקשבה פעילה - באנגלית.
אם אתה יכול לקרוא לו בשם, אתה יכול לרסן אותו. הלומדים בונים אוצר מילים אנגלי עשיר לרגשות — מעבר ל-happy ו-sad אל frustrated, relieved, overwhelmed. תרחישים מבקשים לתייג מה אדם מרגיש ומדוע.
בסיס מחקרי: מבוסס על מחקר אוריינות רגשית וקישור שם-לרגש (affect labeling, Lieberman).
מ-annoyed ל-furious: מסדרים את העוצמה. הלומדים מסדרים מילות רגש לפי עוצמה — annoyed, irritated, angry, furious — ובוחרים את השלב המדויק למצב מתואר. דיוק במילות רגש הוא דיוק בחשיבה.
בסיס מחקרי: הבחנה דקה בעוצמת רגש היא סמן אוריינות רגשית ולשונית.
צופים בקונפליקט מתחמם — ומקררים אותו. הלומדים עוקבים אחר דיאלוג בעודו מסלים, מסמנים את הרגעים שבהם הטמפרטורה עולה ובוחרים שורות שהיו מפחיתות אותה. דינמיקת קונפליקט הופכת גלויה וניתנת לניהול.
בסיס מחקרי: מבוסס על מחקר דה-אסקלציה ותקשורת מקרבת.
הופכים "אתה תמיד..." ל-"אני מרגיש...". הלומדים משלימים ובונים מסרי-אני: "אני מרגיש X כאשר Y, כי אני צריך Z". נוסחת התקשורת המקרבת מתורגלת באנגלית בסביבת משחק נטולת לחץ.
בסיס מחקרי: מבוסס על מודל התקשורת הלא-אלימה (Rosenberg).
בקשה מקבלת "לא". דרישה מענישה עליו. הלומדים מסווגים ומנסחים מחדש אמירות: אילו בקשות אמיתיות ואילו דרישות במסווה? ואז הם מנסחים בקשות ספציפיות, ברות-ביצוע ופתוחות לסירוב.
בסיס מחקרי: מבוסס על ההבחנה בין בקשה לדרישה בתקשורת מקרבת (Rosenberg).
מאחורי כל רגש מסתתר צורך. מוצאים אותו. הלומדים קוראים אמירות רגשיות ומסיקים את הצורך הבלתי-מסופק שמאחוריהן: ביטחון, כבוד, אוטונומיה, חיבור. חיפוש הצורך שמאחורי המילים הוא מהלך ליבה של תקשורת מקרבת.
בסיס מחקרי: זיהוי הצורך שמאחורי הרגש הוא ליבת התקשורת המקרבת (Rosenberg).
מראים להם שבאמת שמעתם. הלומדים מתרגלים את מהלכי ההקשבה הפעילה באנגלית: שיקוף, הבהרה, סיכום מה שהדובר אמר. צד המאזין בשיחה סוף-סוף מקבל אימון משלו.
בסיס מחקרי: מבוסס על מחקר הקשבה פעילה ותקשורת בין-אישית (Rogers).
לא שטיח, לא דחפור — אסרטיבי. בהינתן מצב מורכב, הלומדים בוחרים או בונים את התגובה האנגלית האסרטיבית שבין הקצה הסביל לאגרסיבי. עמידה מנומסת על שלך היא מיומנות שפה.
בסיס מחקרי: אסרטיביות היא מיומנות תקשורתית נלמדת בין הסביל לאגרסיבי.
מפענחים את הרגע שבו תרבויות מתנגשות. הלומדים מנתחים אי-הבנות בין-תרבותיות קצרות — בדיחה שנפלה, הצעה שסורבה "לא נכון" — ומזהים מה כל צד הניח. אמפתיה תרבותית הופכת למיומנות.
בסיס מחקרי: מבוסס על מחקר כשירות בין-תרבותית (Byram).
אותו מצב, מילים רגועות יותר. הלומדים לוקחים שורות קונפליקט לוהטות וממסגרים אותן מחדש לאנגלית בונה: מהאשמה לתצפית, מהתקפה לבקשה. מיומנות קירור השיחה מקבלת תרגול מוחשי.
בסיס מחקרי: מסגור מחדש הוא כלי ליבה של פתרון קונפליקטים ותקשורת מקרבת.
"אני מרגיש מתעלמים ממני" אינו רגש — זו האשמה. הלומדים לומדים להבחין בין רגשות אמיתיים (עצוב, מפוחד, פגוע) לרגשות-מדומים שמסתירים האשמה (נבגד, מתעלמים, מנוצל) — ולתרגם את האחרונים לרגש אמיתי וצורך.
בסיס מחקרי: ההבחנה בין רגש לפרשנות מוסווית היא ליבת התקשורת המקרבת (Rosenberg).
זה לא מה שאמרת — זה איך שאמרת. הלומדים שומעים את אותו משפט נמסר באינטונציות שונות ומכריעים איזו מתאימה למטרה התקשורתית: תמיכה, סרקזם, שאלה כנה. הטון הופך לבחירה מודעת.
בסיס מחקרי: אינטונציה נושאת משמעות גישתית ומבדילה כוונות תקשורתיות.
רשימה לא יכולה להראות יצירה בזמן אמת. ציינו נושא בהדגמה וצפו בפורמטים האלה מתמלאים בתוכן חדש לנגד עיניכם.