קטגוריית משחקים
שליטה במבני האנגלית דרך התבוננות, טרנספורמציה וניתוח שגיאות במקום שינון כללים.
בוחרים את המילה שמתאימה להקשר. טקסט עם פער מודגש וארבע מילים מועמדות. הלומד בוחר את זו שמתאימה גם דקדוקית וגם משמעותית. בחירת מילים בהקשר בונה אוצר מילים שמיש הרבה יותר מרשימות מבודדות.
בסיס מחקרי: מבוסס על מבחן ההשלמה (cloze) ועל דקדוק הציפייה (Taylor, 1953; Oller, 1979).
מחזירים את המילים החסרות למקומן. מחזירים את המילים החסרות אל תוך הטקסט.
שני כפתורים, הכרעה כנה אחת. היגד על טקסט, קטע שמע או נושא — ושני כפתורים גדולים: נכון או לא נכון. פשוט למראית עין, ומאמן קריאה זהירה ועמידות בפני מלכודות משכנעות.
בסיס מחקרי: מפתח קריאה ביקורתית ומיומנויות אימות מול טקסט המקור.
משפט אחד, צורות רבות. הלומד כותב מחדש משפט נתון לפי הוראה: להפוך לשלילה, לשאלה, לסביל, לשנות זמן. הבינה המלאכותית מעריכה את התשובה הפתוחה ומסבירה מה השתנה מבנית.
בסיס מחקרי: מבוסס על דקדוק התצורות: שליטה בזיווגי צורה-משמעות דרך מניפולציה (Goldberg, 2006).
הטעות מסתתרת לעין כול. הטקסט מכיל שגיאה עד שלוש שנשתלו; הלומד מקיש על המילה או הביטוי השגויים בדיוק. מציאת שגיאות בטקסט תקין אחרת היא מהדרכים החזקות לחדד אינטואיציה דקדוקית.
בסיס מחקרי: בנוי על השערת ההבחנה ועל מחקר ראיות שליליות (Schmidt, 1990; White, 1991).
מקישים מילים מעורבבות למשפט מושלם. מילים מעורבבות ממתינות בתחתית המסך; הלומד מקיש עליהן לפי הסדר כדי לבנות משפט. כל מילה מוקראת עם ההקשה, והמשפט כולו נקרא בקול לאחר ההרכבה — דקדוק והאזנה במהלך אחד.
בסיס מחקרי: משלב את השערת התפוקה עם השערת ההבחנה: הרכבת משפטים מאלצת לשים לב לצורה.
בונים משפט ממאגר המילים. בונים משפט תקין בהקשה על מילים מהמאגר שלמטה.
מחזירים למשפט את הנשימה. משפט מופיע נטול פיסוק כולה. הלומד מקיש על הרווחים בין המילים ובוחר פסיק, נקודה, סימן שאלה, מקף — או כלום. הפיסוק הופך נשמע, לא שרירותי.
בסיס מחקרי: מתייחס לפיסוק כפרוזודיה חזותית — העקבה הכתובה של קצב הדיבור (Chafe, 1988).
A, an, the או כלום — מחליטים מהר. טקסט נגלל על המסך והלומד בוחר במהירות a, an, the או ללא תווית לכל פער מודגש. המהירות הופכת חוקים מודעים לרפלקסים.
בסיס מחקרי: מכוון לרכישת תוויות, קושי מוביל לדוברי שפות ללא תווית או עם תווית יחידה (Master, 1990).
מוצאים את הסיום שבאמת מתאים. תחילת משפט וארבעה סיומים אפשריים; רק אחד נכון גם דקדוקית וגם לוגית. מאמן את הלומד לעקוב אחר מבנה ומשמעות עד סוף המשפט.
בסיס מחקרי: פורמט השלמה רציונלי בעל בסיס פסיכומטרי חזק (Taylor, 1953).
שנים-עשר זמני אנגלית, ראש צלול אחד. משפט עם פועל חסר: הלומד בוחר או מקליד את צורת הזמן הנכונה, מונחה על ידי סמני זמן והקשר סיפורי. חזק במיוחד לדוברי שפות עם שלושה זמנים בלבד.
בסיס מחקרי: מיישם את תיאוריית רכישת המיומנות — מחוק מפורש לשימוש אוטומטי (DeKeyser, 1998); מטפל בקושי שלושת-הזמנים של העברית.
פעיל או סביל? תנו להקשר להכריע. הלומד כותב מחדש משפטים פעילים בסביל ולהפך, כשההקשר מרמז איזה מבנה מתאים. הבינה המלאכותית בודקת את התשובה הפתוחה ומסבירה פועֵל, מושא והדגשה.
בסיס מחקרי: מעוגן בבלשנות פונקציונלית-מערכתית: הסביל כבחירת משמעות, לא חוק מכני (Halliday).
לטעויות שלך יש דפוס — מפענחים אותו. כל שגיאה של הלומד מנותחת ומסווגת: איות, צליל, צורת מילה, סדר מילים או העברה משפת האם. עם הזמן נבנה פרופיל שגיאות אישי, והתרגול מכוון בדיוק לאן שצריך.
בסיס מחקרי: מבוסס על מחקר הערכה אבחונית ישראלי באנגלית כשפה זרה (Kahn-Horwitz & Goldstein, מכללת אורנים).
לכל מילה יש מגירה — מוצאים אותה. מילים וביטויים ממוינים לקטגוריות הנכונות: ספיר או בלתי-ספיר, פורמלי או לא-פורמלי, עבר או הווה. המיון מאלץ את הלומד לחשוב מדוע צורה שייכת למקומה.
בסיס מחקרי: משימות מיון בונות מודעות מפורשת לדפוסים; מושרשות במחקר השיח והלכידות (Halliday & Hasan, 1976).
אין אפשרויות להסתתר מאחוריהן — מקלידים בעצמכם. מילה או ביטוי מופיעים בשפת הלומד (או באנגלית) והלומד מקליד את התרגום או את הצורה הנדרשת. הפקת המילה מהזיכרון, אות אחר אות, קשה יותר מזיהוי — ובדיוק לכן זה עובד.
בסיס מחקרי: שליפה יצרנית בתוספת השערת התפוקה: הפקת שפה חושפת פערים ומחזקת זיכרון.
רשימה לא יכולה להראות יצירה בזמן אמת. ציינו נושא בהדגמה וצפו בפורמטים האלה מתמלאים בתוכן חדש לנגד עיניכם.